הסופר מעצים ברוחו על קדושת הסת"ם

דעת גדולי ישראל על תפילין חרוצות
  • "ביקרתי במכון קסת הסופר שמנוהל ע"י ר' שלמה-דהרי ושמחתי בליבי לראות איך המכון מנוהל בתבונה ובהשכל בכל ההלכות הנוגעות בסת"מ..."

    הרה"ג שלמה מחפוד שליט"א
    הרה"ג שלמה מחפוד שליט"א
  • "הריני בזה להמליץ אודות החשוב הרב שלמה דהרי הי"ו העומד בראש מכון קסת הסופר. וכל החפץ בסת"מ מהודרים יכול לסמוך עליו ללא שום חשש ופקפוק..."

    הרה"ג איתן גמליאל שליט"א
    הרה"ג איתן גמליאל שליט"א
  • "שלמה דהרי מייסד ומקיים מסורת אבותינו הקדושה בסדר וכתיבת ספר תורה..."

    הרה"ג שלמה קורח שליט"א
    הרה"ג שלמה קורח שליט"א
  • "הריני להמליץ חמות עבור מכון סת"ם קסת הסופר בניהול ידידנו הרב שלמה דהרי הי"ו ומכיר אני את בעל המכון שלמה דהרי שמדייק ומדקדק לזכות הרבים כדין וכהלכה ובהידורים רבים..."

    הרה"ג עזריה בסיס שליט"א
    הרה"ג עזריה בסיס שליט"א
שאל את הרב
לימוד התורה אינו בגדר המלצה. קביעת עתים לתורה הוא חיוב הלכתי על כל יהודי וק"ו על הסופר, כמובא ברמב"ם בהלכות "תלמוד תורה" וזה לשונו:
"כל איש מישראל, חייב בתלמוד תורה: בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתש כוחו, אפילו עני המחזר על הפתחים, ואפילו אישה ובנים-חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח).
א, יב [ט] גדולי חכמי ישראל-היה מהם חוטבי עצים ומהם שואבי מים ומהם סומין. ואף על פי כן היו עוסקים בתורה ביום ובלילה. והם מכלל מעתיקי השמועה, איש מפי איש מפי משה רבנו.
א, יג [י] עד אימתיי חייב אדם ללמוד תורה-עד יום מותו שנאמר "ופן יסורו מלבבך, כל ימי חייך" (דברים ד,ט).
א, יד [יב] כיצד: היה בעל אומנות-יהיה עוסק במלאכה שלוש שעות ביום, ובתורה תשע: אותן תשע-קורא בשלוש מהן, בתורה שבכתב, ובשלוש בתורה שבעל פה, ובשלוש מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר. ודברי קבלה, בכלל תורה שבכתב הן. ופירושן, בכלל תורה שבע"פ והעניינות הנקראין פרדס בכלל בתלמוד. ג, ד [ה] תחילת דינו של אדם, אינו נידון אלא על התלמוד, ואח"כ על שאר מעשיו. לפיכך אמרו חכמים: לעולם יעסוק אדם בתורה, אפילו שלא לשמה- שמתוך שלא לשמה ג, יא מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא, ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא: שנאמר "יגיע כפיך, כי תאכל, אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח, ב) - "אשריך" בעולם הזה, "וטוב לך" לעולם הבא שכולו טוב.
כותבי ספרי תורה, תפילין ומזוזות חייבים להיות בקיאים בהלכות סתם. תעודה של סופר מעידה שאכן הסופר נבחן על הלכות אלו והוסמך לעסוק בכתיבת סת"מ.
"כתיבה לשמה" - לפני כתיבת ספר תורה צריך לומר בפיו "הריני כותב ס"ת וזה לקדושת ספר תורה". ויאמר הקידוש סמוך לתחילת הכתיבה ולא לפני כן... וצריך לומר קידוש זה דווקא בפיו... אבל אם קידש במחשבה פסול (ובגילה כשר) וכל שכן אם כתב בלא כוונה שפסול. ואם קידש בפיו ולא השמיע לאוזנו פסול [יריעות שלמה ה-א].
"קידוש שמות קדושים" - אע"פ שאמר בתחילת הכתיבה שהוא כותב לשם קדושת ספר התורה, בכל פעם שכותב שם משמות הקדושים שאינם נמחקים צריך לאמר בפיו "הריני כותב לשם קדושת השם" ואם לא עשה כן, פסול [יריעות שלמה ג]
הטבילה לסופר היא רשות ולא חובה, אולם כדאי לסופר שיוסיף על קדושת לימוד התורה את קדושת המקווה.
כמו שהאירו חכמינו על מעלת הטבילה: "טבילת מקוה מושיעה מכל מיני צרות, ובזכות קדושת המקוה, השם יתברך יושיעהו מן הצרות והיסורים, כמבואר בפסוק(ירימיהו יד, ח) מקוה ישראל מושיעו בעת צרה"
 
כל ס"ת שנכתב ע"פ המסורת. קבלת הסופרים כפי מנהג המדינה. והכתב כשר מצד הדין לכתחילה ומתוייג ולמראית עינינו נראה כתוב יפה ובצורה אחידה נחשב לכתב מהודר.
הסופרים הספרדים יכתבו לכתחילה בכתב ספרדי. והסופרים האשכנזיים יכתבו לכתחילה בכתב אשכנזי. כיום מנהג המדינה שהסופרים הספרדים והתימנים לא חלוקים בצורת האותיות אבל חלוקים במסורת. ספרדי יקנה ס"ת בנוסח ספרד, ותימני יקנה ס"ת "בנוסח תימן" כמסורת אבותיו - משום אל תיטוש תורת אמך.
אבל מעיקר הדין מותר לאשכנזי לעלות לספר תורה שנכתב בכתב ספרדי או תימני ולהפך. שאין שינוי בצורת האותיות פוסל כלל כי כולם אמת ויסודותם בהררי קודש ואלו אלו דברי אלוקים חיים והמונע עצמו לעלות מחשש פסול בגלל צורת האותיות הרי הוא כמוציא לעז על קדושת הס"ת [יריעת שלמה חלק ב כלל א]. וספרי תימן יש בהם אותיות לפופות עקומות ומנוזרות רשאים להוציאם לקרוא בהם בציבור בברכת התורה כנהוג.
מצווה מן המובחר שישאיר בין אות לאות כחוט השערה ובין תבה לתבה כמלוא יוד...וכל זה למצווה מן המובחר.
אבל אם תבה אחת נראית כשני תבות דהיינו, אם צריכה להיות התבה "בתשבע" תבה אחת ונראית כשני תיבות דהיינו "בת שבע" פסול. וכן אם צריך להיות שתי תבות דהיינו "בת שבע" והמרחק בניהן קטן מאוד ונראות התבות כתבה אחת דהיינו "בתשבע" פסול. וכן כתב הרמב"ם בהלכות ספרי תורה פרק י: "שהרחיק או קרב בין אות לאות עד שתראה התבה כשתי תבות, או שתי תבות כמו תבה אחת ספר התורה פסול".
נוכחתי לראות שפעמים ישנם בעיות בצורה אות שפסולה ומכוח הקריאה אין איש שם על ליבו להבחין בכך.
כל אות צריכה להיות בשיעור הראוי לה כגון ר' שגגה קצר יכולה להדמות לואו... וכן אות נון שהרחיבה הסופר יכולה להדמות לכאף וכן כל היוצא בזה ולכן על המגיה לבדוק שכל אות תהיה צורתה ושיעורה הראוי לה.

בדיקה, תיקון וציפוי ספרי תורה


הידעתם? בדיקה וציפוי לספרי תורה תעניק שקט נפשי וביטחון לאורך שנים.

בדיקה מקיפה ומקצועי ע"י סופר סת"ם מומחה ובדיקה ממוחשבת בעלות של 350 ש"ח + מע"מ.
תיקון החל מ-2400 ש"ח + מע"מ.
הצעת מחיר מפורטת לתיקון תינתן ללקוח לאחר הבדיקה.

 

ציפוי ספר תורה


41ציפוי ספר תורה - יש לו חשיבות גדולה בשמירתו של ספר התורה. מחלקת הפיתוח של מכון "קסת הסופר" הצליחה בסייעתא דשמייא לפתח חומר מגן ייחודי המשמש ציפוי עבור ספרי תורה אשר אינו פוגם בקדושת הספר ומאחד מספר יתרונות אשר יבטיחו את עמידותו וקדושתו של הספר לשנים רבות.
אנו נתקלים באינספור מקרים של ספרים פגומים כאשר היה ניתן למנוע זאת בקלות, תהליך הציפוי של מכון "קסת הסופר" כולל:

עמידות בפני מים: החומר המצפה את ספר התורה ניחן בגמישות מרבית בכדי להבטיח באופן מקסימאלי את עמידותו לאורך השנים. ניתן לראות בתמונות בחלק העליון כי ניסיונות  לשפוך מים  לאחר הציפוי, המים לא הצליחו לחדור את מחסום ההגנה שהוא מעניק.

עמידות בפני חום: החומר המצפה את הס"ת יוצר הגנה מלאה ומחיצה קשיחה בפני היכלות בהן יש לחות כבדה, חום וטמפרטורה גבוהה ויבשה. רק ס"ת שעבר תיקון מקצועי והלכתי וניקיון פנים וחוץ מוכן לציפוי.

תיקים לספרי תורה


בקסת הסופר מגוון גדול של תיקים איכותיים לספרי תורה.

כיסוי ספר תורה יפה ומהודר כבודה של תורה
מצווה לעשות לספר תורה כיסוי יפה ומהודר,והתימנים והספרדים נהגו לעשות לו כיסוי תיק של עץ מעוטר או של כסף ושאר מיני מתכות,והאשכנזים נוהגים לעשות לו עצי חיים אשר יריעות הספר תורה תפורים וכרוכים עליהם ומכסים אותו בפרוכת נאה,וכל מקום יעשו כמנהגם,כי אין עיכוב בדבר זה,והעיקר שישתדלו לעשות את הכיסויים אלו בהידור ככל שאפשר כי הוא כבודה של תורה. וע"ע נמי בסימן שירה חדשה[עמוד ע"ה]שהביא שהגאון רבי נתן אדלר  היו לו טבעות של כסף על עצי החיים של הספר תורה שלו,לפאר ולרומם את כבוד התורה.

משקל התיק
חשוב שהתיק יהיה מורכב מחומרים איכותיים בכדי שיחזיקו לאורך שנים רבות ושחומרים אלו יהיו בעלי משקל מינימלי ביותר.

הריקועים
היופי הבולט בתיק הוא דוגמת הריקועים המולבשים על התיק, והם אלו שיוצרים את יופי התיק. הריקועים הנ"ל יסודם בנחושת המצופה בכסף או בזהב טהור. חשוב שהנחושת תעבור מספר ציפויים באמבטיית כסף בכדי שהתיק שאנו בוחרים יהיה יפה אך לא על חשבון האיכות.

עבודה עברית
מבחינת הלכתית אין איסור לייצר תיק לספרי תורה בסין או על ידי גוי. כשבאו עם ישראל לדוד המלך ואמרו לו "רבנו פרנסנו" (דאג לנו לפרנסה), אמר להם דוד המלך "לכו תתפרנסו זה מזה". ישנו בסיס ערכי ביותר שתיק לספר תורה יהיה מיוצר על ידי יהודי (ועדיף שומר שבת) כדי שנפרנס את אחינו היהודים.